אני שומעת הרבה שירים בזמן האחרון,הם מרגיעים אותי ומחזירים לי את נשימתי.הם פשוט נוגעים לי ללב.טוב,אתם בטח מכירים את השיר הזה,י כן פליי?.
אתם בטח שמעתם אותו בכל מני מקומות מגוונים ושונים,אך אף פעם לא התמקדתם במשמעות של השיר,כנראה.השיר הזה אורך בערך חמש דקות,שזה הרבה זמן לשיר ממוצע,ותנחשו איזו כמות של משמעות אפשר למצוא שם בחמש דקות,וכפי שכבר כתבתי,זה המון המון זמן.
בזמן השיר,פיזמתי לעצמי שיר שהמצאתי.
אני ממש אשמח לשתף אתכם אותו.
כל לילה אני חושבת,למה אסור לי לשבת,
לשבת על ענן גדול וצחור.
אני מבינה,כי אני לא מאמינה,
זה רק חלום,שנשאר כדממה.
אבל רואה אנוכי,על הענן הצחור.
ופתאום,הוא הופך לשחור.
למה לא האמנתי בעצמי,שאוכל להניח רגליים על קצהו?
הריי הוא נעלם,ואין למציאותו.
דמעות זולגות מעיניי,
כי עם רק אאמין,הם לא ישארו,הדמעות,
הן כנושרות.
מקווה שנתתי נקודה למחשבה,ותאמינו בעצמכם,כי זה יהיה הדבר הטוב ביותר שתעשו למענכם,ולסביבה.רק עם תהרהרו "הנה אני,ואני לא אף אחד אחר" אתם תעופו,כמו ציפורים,ותגעו בשמיים.













