אני מרגישה שיש לי הכל,
משפחה חמה ואוהבת,
ארץ קרירה מרוחקת,
נפילה על השלכת.
טבעות זהב מתרוצצות,
בעודן מצחקקות,
את המחשבות,
גם אין לשכוח,
אבל,לפעמים,אני מרגישה יותר מדי קרירה.
שהמשפחה האוהבת,פשוט אותי שכחה.
שאיני נופלת על השלכת,כי אין עם מי.
והטבעות המתרוצצות,אלו המחשבות שלי.
רוצה להיות חלק מהעולם הזה,
שאף אחד אותי לא יפקיר.
רוצה להיות חלק מהעולם הזה,
כי לפעמים,מרגיש הוא כנדיר.
רוצה להיות חלק מהעולם הזה,
אך לא חלק בודד.
חלק שאותו,כל אחד אוהב.
;){kind=link}